שומרים על הגשר

מתקשורת בגובה העיניים לקשר מקבל ומחזק עם הבן או הבת

הרצאה להורי לוחמים, לוחמות ותומכי לחימה

כשהילדים שלנו משרתים כלוחמים, גם הקשר ההורי משתנה.

הם לא תמיד משתפים. לפעמים הם מתרחקים, שותקים או מבקשים להגן עלינו מפני הדאגה והכאב. ואנחנו, ההורים, נשארים לא פעם עם חוסר ודאות, שאלות ותחושה שקשה להגיע אליהם באמת.

איך אפשר להישאר קרובים בלי ללחוץ?

כיצד לפתוח דיאלוג בלי לחקור ואיך לבנות קשר שמאפשר להם להרגיש בטוחים לשתף, להתייעץ ולהישען עלינו?

בהרצאה נבין מה עשוי לעמוד מאחורי השתיקה וההתרחקות, ונקבל כלים מעשיים ליצירת תקשורת של שותפות, כבוד והדדיות גם בתוך מציאות מתמשכת של חוסר ודאות.

על מה נדבר בהרצאה?

להבין את החוויה ההורית

ניתן מקום למורכבות, לחוסר השליטה ולפער שנוצר לעיתים בין ההורה לבין הילד הלוחם.

נבין כיצד השתיקה שלו פוגשת את החרדה שלנו ועלולה ליצור תחושת ריחוק או ניתוק.

להיכנס לנעליים של הלוחם או הלוחמת?

נבחן את הכוונה החיובית שעשויה לעמוד מאחורי השתיקה וההתרחקות.

נלמד לעבור מפרשנות של דחייה להבנה שלעתים מדובר בניסיון להגן על ההורים, לחסוך מהם דאגה או להתמודד עם החוויות בדרך האישית שלו.

לשפר את התקשורת והקשר

נקבל המלצות וכלים מעשיים ליישום יומיומי:

• כיצד לעבור מתקשורת לוחצת או סמכותית לתקשורת בגובה העיניים

• איך ליצור שותפות המבוססת על כבוד והדדיות

• כיצד לשתף ולהתייעץ באופן שמעודד גם את הילד לשתף

• מה ההבדל בין עידוד לבין שבח, ואיך עידוד מחזק את הקשר

• איך להישאר נוכחים ומקבלים גם כשאין לנו את כל המידע

כאשר אנחנו מצליחים להתמקד בנוכחות מקבלת במקום בלחץ לדעת, אנחנו מעניקים לילדים שלנו ביטחון לסמוך עלינו — ומחזקים גם את החוסן האישי והמשפחתי שלנו.

על המרצה

יואב אופק, MCIL

מאמן ומטפל זוגי ומשפחתי, מדריך ומרצה בזירות הביטחון, החינוך והאקדמיה.

מנהל תחום החניכה במכון דרייב לפיתוח מנהיגות, מצוינות והתמודדות עם מצבי משבר, ומנהל תחום הסמכות בבית הספר למאמנים אישיים אמבישן, המכללה האקדמית לוינסקי־וינגייט.

בוגר התוכנית ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה של נט״ל ואוניברסיטת תל אביב.

ההרצאה ניתנת בהתנדבות, מתוך הערכה לפעילות עמותת ״הנפשות הפועלות״ ומתוך רצון לתמוך בהורי הלוחמים והלוחמות.